אחד הנושאים החשובים שימינו הוא התהליך הרגשי שעוברים ילדים מתבגרים להורים מתגרשים כאשר הם בעיצומו של התהליך. לצד תהליך ההתבגרות המורכב גם כך של ילדי דור הZ ניכר כי השפעת הגירושין עליהם יכולה להוביל להיווצרות צלקות נפשיות פנימיות, שינויי התנהגות ומשברים בגילאים מאוחרים. זאת מכיוון שעל אף שהתא המשפחתי בישראל מאבד בהתמדה את יציבותו, עדיין התא המשפחתי מהווה את העוגן המיצב ומודל ההתייחסות (חיובית ו/או שלילית) לילדים בכל הגילאים.
יש לזכור כי החברה השמרנית בשנותיה הראשונות של ישראל (חילונית ודתית) נמנעה מהליכי גירושין וגם משפחות שהתפרקו לא ניגשו מיד לתהליך גירושין זאת במקרים רבים כדי לחסוך את השפעת הגירושין על הילדים וניסיון לשמר את היציבות בתא המשפחתי.
בעבר אחוזי הגירושין היו נמוכים והתא המשפחתי גם כאשר לא היה מושלם המשיך וליווה את הילד דרך תקופת ההתבגרות ולעיתים אף בכל משך חייו הבוגרים והשפעת הגירושין על ילדים בגיל ההתבגרות היתה משמעותית הרבה יותר כאשר הילדים חיו בחברה השמרנית בה הגירושין נדירים יותר.
כיום להבדיל כבר לקראת הנישואין נעזרים זוגות רבים בעורך דין גירושין שיערוך להם הסכם ממון שימשיך להדהד ברקע תהליך בניית המשפחה החדשה, כאשר בכל מקרה מצב של גירושי עדיין מהווה חריגות לכשעצמה, וההשפעה של הגירושין על המתבגר עלולה להיות ערעור הביטחון בעולם שמסביב לצד ערעור ביטחונו העצמי.
אחוזי הגירושין הכלליים בישראל והשפעתן המשמעותית על המתבגרים
בשנות ה-70 של המאה הקודמת אחוז הגירושין עמד על כ-3% ואילו בשנות ה-2000 כבר עמד על כ-13. בשנת 2016 לדוגמה על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור המתגרשים כבר נסק לבערך 26%-27%.
החברה הישראלית, כמו במרבית החברות המערביות עברה תהליכים סוציולוגים של ליברליזציה, היפתחות וערעור הדרגתי על הסדר החברתי השמרני שלא פסחו על יציבותו של התא המשפחתי המסורתי.
בהמשך לכך הליכי גירושין נעשו עניין שבשגרה בחברה הישראלית. החלקים השמרניים עשו זאת באמצעות פנייה למוסדות הדת והחברה החילונית באמצעות פנייה עצמאית ישירות לבית דין משפחה או בליווי עורך דין גירושין.
אין עוררין על חשיבותו של התא המשפחתי והתפקיד ההורי שנפגע כאשר ההורים עסוקים בהתמודדות עם משברים בחיי הנישואין. גם כיום כאשר ההדרכה ההורית לגיל הרך
ולמתבגרים כאחד נעשית מאוד מקובלת והתפקיד ההורי משתנה לנגד עינינו ולא תמיד השפעתו ניכרת בחיי היומיום של הילדים והמתבגרים במיוחד במצבי משבר בכלל ובגירושין בפרט.
מהי השפעת הגירושין על מתבגרים בעידן הרשתות החברתיות
נציין כי מחקרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים כאחד מצביעים על ירידה עקבית בתחילתו של גיל ההתבגרות של דור ה-Z (ילידי 2000-2020), גיל ההתבגרות החל בעבר בגיל-13 והיום מקובל להתייחס לגיל 11 ואפילו לפני כתחילתו של גיל ההתבגרות.
יחד עם זאת יש המצביעים על כך שגם סיומו אינו בהכרח גיל 18 (גיוס), ויש הגורסים כי תהליכי גיבוש הזהות ממשיכים עמוק אל תוך שנות ה-20 ולעיתים ה-30 של המתבגרים החדשים.
ולכן השפעת הגירושין יכולה להמשיך לעיתים עד שנות השלושים של דור הZ.
האם השפעת הגירושין על ילדים בגיל ההתבגרות מתקהה ככל שעולה אחוז המתגרשים?
השפעת הגירושין על ילדים בני דור ה-Z (ילידי 2000-2020) שונה מאשר השפעת הגירושין על ילדים בני דור ה-Y (ילידי 1980-2000) בעיקר בעצם אי-חריגותו של היותו של המתבגר בן למשפחה גרושה בזמננו כיום, אך גם בשל התפתחות הטכנולוגיה וחשיפתם והופעתם של ערוצי מידע זמינים המעניקים למתבגר מידע על מתבגרים כמוהו ועל הסביבה.
הסטטיסטיקה מצביעה על כמעט 1 מכל 3 או 4 זוגות שהתגרשו ומתבגרים רבים חיים בסביבה בה רוב הילדים באים ממשפחות שאינן במבנה המסורתי.
זמינות המידע ושינויים בתהליכי החיברות של המתבגר עם סביבתו לצד רמת מודעות הולכת וגדלה כבר בגילאים מוקדמים, תורמים גם הם לכך שמתבגר שהוריו התגרשו לא תמיד יחוש שעולמו חרב עליו.
לעיתים השפעת הגירושין על ילדים מתבגרים מתבטאת באמירות של המתבגר כגון: "אני לא מבין איך הם לא התגרשו עד עכשיו..."
יחד עם זאת ההשפעות ארוכות הטווח, שאלות נוספות יתלוו לתהליך גיבוש הזהות העצמית, ואף ילוו את המתבגר במשברי הזהות האישית. גם בתהליך בניית משפחתו העתידית סיכוי רב כי השפעות הגירושין ימשיכו לבצבץ ולהשפיע באופן מודע ו/או שאינו מודע על חיי היומיום שלו.
לסיכום ניתן להוסיף כי השפעת הגירושין על ילדים בגיל ההתבגרות תעלה ותופיע בנקודות השבירה הרבות והמגוונות לאורך חייו של המתבגר אשר יעמידו במבחן את התשתית הרגשית שנבנתה לאישיותו עקב הגירושין של הוריו.
הכותב איננו נוקט עמדה לגבי השפעת הגירושין על ילדים אלא מנסה לעלות שאלות, ולעורר נקודות התייחסות ולא להביע דעה אישית.