אחי ואחיותי...
גם אני רוצה לשתף אתכם בכל הטלאות שעברתי כדי למצוא דירה.
הקדמה קטנה... גרתי בפלורנטין כמה חודשים נחמדים, ואחרי שהבנתי שהרומן ביני לבין השותף שלי לא הולך ככ, ואני לא סובלת את הדירה שגרתי בה אז הרמתי ידיים, חזרתי להורים והתחלתי לחפש שוב דירה... הפעם עם חברה טובה מהבית.
בגלל שכל אחת תקועה בלוז שלה לא יכלנו ללכת ביחד לחפש דירה... ובגלל היותי מובטלת אז אני טרטרתי את עצמי מבית לבית בתא. עברנו הרבה, הרבה דירות, וכבר הגעתי למצב שאנשים שחיפשו דירה להחלפה, הצעתי להם שאני אחפש להם דירה, ואם אני אמצא להם בית אז הם יתנו לי את הבית שלהם... זה עובד מסתבר, אז תנסו.
הייתי צריכה ללכת לראות דירה ברחוב מזאה, ומהרגע הראשון שדיברתי עם הדייר השוכר ידעתי שזה יכול להיגמר בכך שמישהו משנינו יסע לביח.
הוא ככ כעס על כך שאני הבן אדם השלישי שמתקשר אליו מהרגע שהוא פרסם את ההודעה, אז אמרתי לו שמצבו עוד טוב אם 3 אנשים רק התקשרו אליו. הוא אמר לי שאני יכולה לבוא לראות את הדירה רק אחרי שהשניים האחרים יראו אותה, כי הוא הבטיח להם לפני. יום למחרת, כולי מפסוטה, מהלכת לי בכיף ברוטשילד. מתקשרת לבחור שדא ניסיתי להמר מה הוא בדיוק כי הוא נשמע בדיוק כמו עלמה זק במערכון של הבלוג בארץ נהדרת... התקשרתי אליו, והוא אמר שהבחור שהיה צריך להגיע לפני לא הגיע עדיין, אז שאלתי אותו אם אני יכולה להיכנס כי אני ליד הבית כבר, בשעה שקבענו. הוא אמר שלא, כי הוא הבטיח לו לפני. אמרתי לו שאין שום קשר, אם אני ארצה אותה אז הוא פשוט יודיע לי אם ההוא לוקח או לא, ואם אני לא ארצה אותה אז תודה רבה ולהתראות.
הוא פשוט אמר לי לא, מתנצל, וניתק. טוב שלא הייתי המומה. הרגשתי כמו כלבה קטנה כשישבתי מחוץ לבית שלו וחיכיתי, ובגלל שהייתי צריכה ככ דחוף לשירותים התחלתי לרוץ לכוון הבימה, ואז חשבתי: אם אני כלבה, אז למה לא להשתין מאחורי איזה ספסל או עץ... אחרי שנרגעתי המשכתי לשבת מחוץ לדירה שלו והשותפה שלי הגיעה. ישבנו, חיכינו... כמו בעל שאשתו יולדת בחדר לידה. הוא הכניס אותנו הביתה, ואני שכולי 1.74 רואה מולי גמד שלפני שניה זרקו אותו מטוב טוב הגמד, עוד לא פחות ולא יותר. אני רק חשבתי לעצמי: אני יכולה להניק אותך בעמידה, עוד שניה אני דוחפת אותך לתנור ואז הפרצוף שלך יופיע על קרטוני חלב. זה התחיל בזה שהוא אמר שמי שנכנס צריך לשלם לו 200$ כי הוא עוזב והוא מפר חוזה, אז מי שרוצה שישלם, ואם לנו יש בעיה הוא בטוח שיהיה מישהו שישלם את זה. אני כבר התחלתי לחשוב איך אני דורכת עליו כמו בדל סיגריה, וזהו בערך. אמרנו לו שאנחנו רוצות הדירה למרות שלא רצינו אותה, ומה התשובה שקיבלנו: אני מז``ה מצטער שבכלל אמרתי לך לבוא, כי כבר יש לי חבר``ה מהפרקליטות שרוצים אותה והם בעדיפות...
אני כבר ראיתי את עצמי יושבת בתא מעצר בדמיוני באותו רגע...
אני אישית מאמינה שכל הגנבים עושקים האלה עוד יקבלו את מה שמגיע להם...
יש עוד סיפורים, אבל זה כבר ארוך מדי. את הסיפור הככ מזעזע על הדירה שחתמתי עליה, תקראו בפעם הבאה...
ד., תל אביב
7/5/2007 |
| |
למה לא קראת לפלפלת ? |
יוני,
1/5/2007 |
| |
הוא כנראה רצה שתציעי לו יותר |