בחודשים אוגוסט וספטמבר 2006 התגוררתי באחת מדירות השותפים הרבות המצויות בגבעה. היו אלו חודשיים של סיוט ועד היום שאני נזכרת בזה, עוברת בי חלחלה. ממש כאילו שחוויתי טראומה, שסיטואציות ממנה צצות ועולות במוחי גם היום כשאני נמצאת בדירה אחרת לגמרי.
הגעתי לדירה ההיא דרך מודעה שהביא לי מכר, הוא אמר שהוא מכיר קלושות את אחת השותפות והיא נראית לו בסדר. כשביקרתי בדירה ונפגשתי עם שתי השותפות, הן היו נראות לי קצת חשדניות אבל התלהבתי נורא מהדירה שהיתה חדשה ומסודרת ובחרתי להתעלם מזה. כך עשיתי את טעות חיי ועברתי להתגורר עם שתי פקאצות בנות 28 ו-30, רווקות מתוסכלות שהוציאו עליי, בת ה-26 הצעירה את תסכוליהן. הן לא היו עונות לשלום שלי כשנכנסתי לדירה, הן לא דיברו איתי מילה מלבד דרישות לתשלומי חשבונות. אחת מהן ניגשה אליי יום אחד ודרשה ממני במפגיע שלא אשתמש בצלחות שלה למרות שהן היו של כולן. השותפה שחלקה איתי את האמבטיה מעולם לא טרחה לנקות את השערות הארוכות והמגעילות שלה והשאירה לי את העבודה. בינן לבין עצמן הן דיברו אבל אני הייתי יותר על תקן משלימת שכר הדירה. אחרי חודש החלטתי לעזוב וברוך השם, בעזרת אתרים באינטרנט הצלחתי להפטר מהצרה הצרורה הזו ולהביא מישהי אחרת לדירה במקומי (כי חתמתי על חוזה). לא לפני שהזהרתי בדיפלומטיות שבדירה זו כל אחת חיה לעצמה. בשבועות האחרונים נמנעת מלשהות בדירה בזמן שהן היו שם, הייתי מגיעה ב-23בלילה ויוצאת בעשר בבוקר לעבודה רק בשביל לא לראות אותן. השורה התחתונה היא שצריך לסמוך על האינטואיציות שלכם ואם אנשים לא נראים לכם מראש, סימן שאתם צודקים. מה שמצחיק זה שהשותפה בדירה החלופית שמצאתי, דרך האתר של האוניברסיטה, בדקה אף היא את הדירה הסיוטית שהייתי בה ובחרה לוותר עליה.
דייר, תל אביב 4/18/2007 |
| |
התמזל מזלך |
אנונימוס, תל אביב 4/17/2007 |
| |
אני מזדהה |
ליזטה, גבעת שמואל 4/13/2007 |
| |
לדייר |
דייר, תל אביב 4/11/2007 |
| |
רק 2 שותפים |